האם בעיות, שלהערכתי רואים יותר היום, כמו הרחבה באורטה התחתונה, הם תוצאה של הצלחה בביצוע ניתוחים באורטה העולה (ואז הבעיה פשוט "עוברת" למקום אחר ... ) או שפשוט היום הרקמות יותר חלשות / הגן פוגע ביותר מקומות ? האם יש תלות  בין המקרים השונים ?
שאלה נוספת :
האם מתקיימים מחקרים שבוחנים את ההשפעה של העלאת תוחלת החיים והופעה של תופעות חדשות ?
דוגמא -לאחרונה הבנתי האם יש לרפואה את אותו מידע ואותם הנחיות לגבי התפתחות עקמת בגילאים השונים ?
האם הרפואה נערכת לכך ? אכן עם הצלחת ניתוחי האאורטה והתקדמות הרפואה בקבוצת המרפאן, חל שינוי מדהים בהארכת החיים, ואכן כיום אורך חיי המרפני דומים לאוכלוסיה הכללית. אזכיר מייד, שהמרפני  הישראלי  הראשון שעבר ניתוח להחלפת האאורטה - אבי העורקים (שורש האאורטה), היה יהודה קסטן, שנותח ביוסטון טקסס ע"י המנתח הנודע מייקל דהבייקי.זה היה בשנת 1962.
ומכל הנאמר לעייל, מובן שצצות בעיות חדשות ,ואכן האאורטה שהינה חלשה יותר אצל מרפנים,עשויה להתרחב גם בקטעים הריחקניים יותר, בהאאורטה היורדת החזית ואף הביטנית.
מיד אציין ,שכיוון שהקבוצה הניבחרת הנ"ל נמצאת במעקב הדוק וסדור, אפשר לאתר ולטפל בזמן בהרחבות הללו, אם ע"י טיפול קפדני בלחצי הדם, אם ע"י הכנסת סטנט להאאורטה או ע"י ניתוח להחלפת המיקטע הרחב ,בדומה לטיפול בהאאורטה העולה.